פסק-דין בתיק ת"א 3905-08

1.         התובע, מר סמיר הייב יליד 22.7.1987, עבד כעובד כללי במטבח הנתבעת 1 בזמן הרלוונטי לכתב התביעה. עיקר עבודתו היה שטיפת כלים וניקיון במטבח, וכן עבודות נוספות כמו קילוף ירקות וחיתוכם.

2.         ביום 15.1.07 בעת עבודתו במטבח, נפצע התובע בידו. מהות הפציעה חתך באגודל יד שמאל. החתך נגרם כאשר קילף שום בעזרת סכין. ההוראה לקילוף השום ניתנה לגרסת התביעה על ידי הגב' שרה הייב, עובדת אף היא במטבח הנתבעת 1.

3.         עקב הפציעה, התובע נזקק לטיפול בבית החולים פורייה בטבריה. התובע התלונן על כאבים, חולשה בכיפוף האגודל וירידה בתחושה. התוצאה הרפואית: חתך בגיד הארוך המכופף של האגודל. הטיפול על ידי תפירת הקרע וקיבוע היד בגבס לתקופה של חודש ימים.

לתובע נקבעה נכות צמיתה בגין הפציעה: 10% על פי קביעת המל"ל בהתאם לתקנה 44(2) לתקנות המל"ל, על פי ד"ר גורליק המומחה מטעם התובע 10%, ועל פי ד"ר טנצמן המומחה מטעם הנתבעות 5%- מחצית מן הקבוע בתקנה 44 (2).

4.         התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 מעסיקתו של התובע, בטענה כי מחמת חוסר הדרכה ומתן כלי עזר לעבודה בטוחה, נגרם הנזק לתובע, ועל כן יש לפצותו.

מטעם התובע העידו הוא עצמו, וכן מר הייב מדחת, אשר עבד במטבח בעת התאונה ואף תפקידו היה עובד כללי, כמו התובע.

            הגרסה העובדתית לעניין פציעתו של התובע היא כפולה: או שהשום החליק, כי היה רטוב ועל כן נפצע, או שהסכין החליקה באמצע הקילוף.

            ב"כ התובע מבקש לקבל את גרסתו, כי הסכין החליקה מהיד, ולא כפי שנכתב בטופס ההודעה על התאונה כי השום הוא שהחליק ובגלל זה נפצע.

            מטעם הנתבעות העיד מר אילן רום, מנהל הנתבעת, אשר לא ראה את התאונה. מר רום, המנהל את כל המתחם של הנתבעת 1 הכולל מסעדה, חדרי אירוח וחוות סוסים, מכיר את התובע. בתצהיר עדות ראשית שלו הצהיר, כי בעת תחילת העבודה התובע קיבל הדרכה מהממונים עליו במטבח בנוגע לעבודתו, לרבות שימוש בסכין בעת חיתוך וקילוף ירקות, פעולה אותה עשה התובע באמצעות אותה סכין אין ספור פעמים מדי יום. בחקירתו בבית המשפט אישר מר רום, כי הוא עצמו לא הדריך את התובע, אך הוא יודע שהדריכו אותו. כן התברר כי האמירה שראה אותו אין ספור פעמים מבצע פעולות קילוף וחיתוך מדי יום אינה מדויקת.  מר רום לא פירט כיצד הוא יודע. מר רום הסביר שהסכין המדוברת היא סכין מיוחדת הנקראת סכין טורנה והיא מיועדת לחיתוכים קטנים, קישוטים וקילופים קטנים כמו שום או בצל. מר רום בעצמו עבר קורס טבחות והוא טבח, ויודע כי מדובר בפעולה פשוטה שדורשת הדרכה פשוטה, ולכן גם טבחים הם שעושים את ההדרכות לעובדים.

5.         סיכומי התובע:

התאונה אירעה עקב רשלנותה של הנתבעת: "לא נקטה באמצעי זהירות כמתחייב על פי דין ולמניעת אפשרות הפגיעה בתובע, הנהיגה שיטת עבודה לא בטיחותית מבלי שניתנה הדרכה מתאימה לתובע ולעובדים מבלי שסופקו אמצעי הגנה נאותים וזאת תוך יצירת סיכון בלתי סביר לפגיעה בתובע במהלך עבודתו וגרימת התאונה ונזקיו כתוצאה מכך"- סעיף 20 לסיכומים.

לתובע לא ניתנה כל הדרכה לביצוע עבודות קילוף השום, ואת אופן ביצוע העבודה למד בעצמו.

רק לאחר התאונה החלה הנתבעת לספק כפפות ממתכת להגנה על הידיים בעת ביצוע עבודות חיתוך בצורה דקה.

אין מחלוקת, לטענת התובע, כי מוטלות על הנתבעת 1 חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, והתאונה נגרמה עקב שימוש בכלי שהשליטה הוא בידיה, לתובע לא ידועות נסיבות התאונה, ועל כן יש להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ולהעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעת. היות והנתבעת לא עמדה בנטל זה, יש לקבוע כי היא התרשלה בהתנהגותה כלפי התובע, הפרה את חובת הזהירות, ועליה על כן לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו.

ב"כ התובע מצביע על כך, כי העדה הרלוונטית מטעם הנתבעת היא הטבחית בשם שרה הייב אשר הורתה לתובע לקלף שום, והיא לא הובאה להעיד. יש בכך לפעול לחובת הנתבעות כפי שמורה ההלכה המושרשת, כי הימנעות בעל דין מלהביא עד רלוונטי המצוי בשליטתו מעידה על כך כי אילו היה מגיע אותו העד להעיד, הרי גרסתו הייתה פוגעת בגרסת בעל הדין אשר נמנע מלהזמינו. בנוסף לעדה זו, היה נוכח גם עובד נוסף בשם אסף, אשר היה השף באותה העת במסעדה, והוא זה שחתם על הטופס ב.ל/250 גם אותו לא טרחה הנתבעת להזמין לעדות.

לדעת ב"כ התובע, יש לקבוע כי גרסת התובע היא הגרסה הנכונה. התובע לא קיבל כל הדרכה וגם אם במשך שנתיים מידי פעם קילף ירקות או קילף שום, הרי שלא טרחה הנתבעת לתת לו כל אמצעי הגנה כנגד כל שימוש בסכין חדה. היה על הנתבעת לצפות את התרחשות התאונה והתרחשות הנזק. הנתבעות אחראיות לפיצוי בגין הנזקים.

ב"כ התובע טוען, כי יש לדחות את הטענה לרשלנות תורמת של התובע, כי התובע פעל בדיוק כפי שהורו לו והלכה היא, כי כאשר מדובר בתאונת עבודה יש להקפיד ולדקדק יותר עם המעביד ורק לעיתים רחוקות יקבע אשם תורם החל על העובד.

            הנזק:

לטענת ב"כ התובע הנזק כיום מתבטא בכך שהתובע מוגבל ביישור ובכיפוף האגודל ביד שמאל. יש לו כאבים קבועים, צלקת במקום הפצע, הוא אינו יכול לעבוד בעבודות הדורשות שימוש בכח ובמאמץ ביד שמאל.